חרדת נטישה – כשפרידה היא לא סתם "ביי"

איך חרדת נטישה משפיעה על ילדים במעברים משמעותיים בחיים

יש מילים שעושות לנו משהו בבטן, "חרדת נטישה" היא בדיוק כזו, יש בה משהו שמערער אותנו, מציף רגשות אשמה, דאגה, אי שקט, והצפה רגשית "מה אם הילד שלי לא יסתדר בלעדיי ? האם אני מספיק שם בשבילו ? מה עובר עליו? איך אני חוסכת ממנו את חוויית חרדת הנטישה?
שאלת המוצא, איך חרדת נטישה משפיעים רגשית על ילדים במעברים משמעותיים בחייהם. דוגמת, הולדת אח, מעבר לגן חדש, מעבר סביבת מגורים ובית ספר, מעבר לחטיבת הביניים, גירושי הורים, ומחלה ממושכת ולאחריה חזרה לשגרה, כל אלו ועוד עלולים להעצים את רגשותיו של הילד עד כדי "חרדת נטישה".
לבטח ראיתם ילד נאחז בחוזקה בהורה בפתח הגן, דמעות ואף בכי מלווה את האחיזה והוא מתקשה להיפרד.
יש מי מכם אשר חווה בעצמו סיטואציות דומות ואחרות.

מהי חרדת נטישה ?

חרדת נטישה היא תגובה רגשית נורמלית אצל פעוטות וילדים, שמופיעה כשנפרדים מדמויות ההתקשרות העיקריות שלהם.

הביטויים יכולים לנוע בין געגוע קל לבין פחד עז:

  • בכי, היצמדות ותלות בהורה
  • קושי להירדם ויקיצות בלילה
  • הרטבה חוזרת
  • שינויים בהרגלי אכילה
  • תופעות פסיכוסומטיות כמו כאבי ראש, בחילות או  הקאות
  • פרצי זעם
ככלל, מעברים ושינויים בחיי הילד/ה הם כר פורה לחרדה. דוגמא להמחשה, אור, בן 3.8, היה רגיל לקבל תשומת לב רבה מאמו. עם הולדת אחיו, אמא נשארה בבית בחופשת לידה, והוא יוצא לגן.
מנקודת מבטו של הילד – אמא "בוחרת" להישאר עם התינוק, והוא נשלח מן הבית.
החוויה מערערת את ביטחונו, מעוררת קנאה, גורמת לקושי עצום בפרידות בוקר ובסרבנות לצאת מהבית.
איך נוכל לתמוך בילד בתקופת מעבר ?
  • הכנה נפשית – הכינו את הילד לקראת השינוי, בקרו איתו במקום החדש, דברו על מה שצפוי בצורה חיובית.
  • שגרה ברורה – שמירה על סדר יום יציב מעניקה תחושת ביטחון.
  • פרידה רגועה ועקבית – טקס קצר ונעים, בלי חיפזון ובלי חזרה אחרי הפרידה.
  • חפץ מעבר – אפשרו לילד לבחור חפץ מהבית (בובה, שמיכה) שילווה אותו.
  • זמן איכות אישי – במיוחד אחרי שינוי גדול, הקדישו לילד זמן שבו הוא במרכז.
  • שיתוף פעולה עם צוות הגן/בית הספר – היו בקשר רציף עם הצוות כדי לקבל תמונה מלאה ולספק לילד רשת תמיכה.
  • מעורבות חיובית – במקרה של אח חדש, שתפו את הילד בטיפול (להביא מוצץ, לכסות בשמיכה). זה מחזק את תחושת השייכות.
  • סבלנות ואמפתיה – תנו מקום לרגשות, גם אם הם קשים. ההקשבה שלכם היא העוגן שלו.
 
לסיכום,

כל ילד מגיב אחרת לשינויים. חרדת נטישה היא תהליך אישי, ולרוב דורש סבלנות, עיקביות ותמיכה נוספת.
אם אתם חשים שאתם זקוקים לליווי מקצועי כדי להבין את הצרכים הייחודיים של ילדכם ולבנות אסטרטגיות מותאמות, אני כאן עבורכם.

פנייה להדרכת הורים או אימון רגשי יכולה להעניק לכם את הכלים, הביטחון והליווי לעבור את התקופה הזו בצורה נעימה יותר – לכם ולילדכם.

Facebook
Twitter
LinkedIn
Telegram
WhatsApp
Print